בן מרקדה ושלמה. יהודה נולד בטורקיה, בעיר איסטנבול, בתרצ"ג (1933). בן למשפחה בת ארבע נפשות. האב נפטר עוד באיסטנבול.

את לימודיו היסודיים למד יהודה בבית הספר היסודי באיסטנבול. היה שקדן ופעיל מאוד. לאחר מכן עבד כשוליה בחנות, בגלל המצב הכלכלי הקשה בבית.

המשפחה עלתה לישראל, ויהודה התגייס לצה"ל ב-13.6.1951. הוא שירת שירות סדיר בחיל השריון בגדוד 12, פלוגה ח'. הוכשר כלוחם ונשלח לקורס מ"כים, אותו לא סיים.

בהמשך יהודה גויס למשמר הגבול כלוחם בפלוגה ט' ונשלח לקורס טירונים ולקורס עברית. היה בפלוגה ה'/מח' 2.

יהודה היה סמל המשפחה באישיותו ובנועם הליכותיו. היה מקובל מאוד על משפחתו ותמיד דאג לה. הוא קיבל אחריות גדולה לאחר מות אביו, ואת משכורתו המשטרתית תרם לפרנסת הבית. היו לו הרבה חברים וחברות, הקרין אישיות מלאת חום לסובביו, עזר ונמצא תמידית עם החברים. תחביביו של יהודה היו צפייה במערבונים, ריקודי עמים, יציאה לפיקניקים ושחייה.

בכ"ח באדר א' תשי"ז (1.3.1957), בעת שחולייתו של יהודה יצאה למארב נגד מסתננים בבקעת הירדן, הוא הלך בכיוונה אך לא בתוך הקבוצה. מפקד החוליה חשד בדמותו, ומאחר שהיה בטוח שאנשיו איתו פתח באש ופגע ביהודה. יהודה נפצע קשה, הוא הועבר לביה"ח בילינסון בפתח תקווה אך שם נפטר.

יהודה היה בן עשרים וארבע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בחיפה.